מציאה בארכיון
בשיטוטי בארכיון המדינה נתקלתי בתמונה מאוסף תצלומים של זולטן קלוגר שכותרתו Haifa & Krayot.
הצילום משך את תשומת ליבי משתי סיבות:
- מדובר בצילום המתאר פרק זמן קצר וספציפי – בין השלמת ייבוש הקרקע לעורף הנמל לבין הקמת המבנים מצפון לדרך העצמאות
- לא הכרתי את נקודת המבט והמבנים בצילום וידעתי בוודאות די גבוהה כי חלקם לא קיימים כבר היום
זיהוי מקום
ראשית היה עלי לאתר היכן צולמה התמונה – הכותרת “בית עלמין מוסלמי ונמל חיפה – 1934” יחד עם דמותם של ההאנגרים, האוניות והים ברקע לא מותירים מקום לספק, מדובר על האזור שייבשו הבריטים לשם הקמת הנמל החל מסוף שנות ה-20. הרחובות הסלולים לאורך המגרשים הריקים בין שטח הנמל לבין האזור המבונה בקדמת התמונה אלו הם דרך העצמאות ורחוב הנמל. בקצה הימני העליון של הצילום בניצב להם ישנה דרך אשר מובילה אל תוך הנמל – זהו רחוב שער פלמר. מבט קרוב בפינה השמאלית העליונה של הצילום מגלה את בניין מינהלת הנמל.
במקביל לדרך העצמאות קרוב יותר אל הצלם, אך מחוץ למסגרת התמונה, עוברת דרך יפו. דרך יפו הייתה הדרך הראשית שהובילה מחיפה דרומה, קו החוף היה בערך בתוואי דרך העצמאות, וברצועת החוף הצרה בין דרך יפו לים התיכון, באזור זה במרחק מה משער העיר המערבי הוקמו בתי עלמין של העדות הנוצריות. חלק מבתי העלמין הללו עומדים על תילם עד היום, מוקפים חומות אבן ומבנים מאוחרים יותר. אולם מבנה הקמרונות במוקד התמונה שלפנינו לא קיים היום במקום הזה.
פניתי לבדוק מה אומרות המפות. במפה בריטית שנמדדה ב-1927 טרם ייבוש שטחי הנמל, מופיע בית העלמין ומצוין כי הוא נוצרי ובו המבנה מסומן ככנסיה. סביב בית העלמין חומה, ובהיקפו עצים המזכירים בתיאורם הגרפי ברושים או עצי מחט ומבנים צמודים לחומה. ממערב ישנה סמטה, מדרום עוברת דרך יפו ומעברה השני שטח שאינו בנוי מוקף חומה – גן ציבורי El Inshirah.
מפה שנמדדה על ידי הבריטים עשור מאוחר יותר ב-1937 מציגה את השינוי הדרמטי שעבר האזור. מצוין כי בית העלמין הוא יווני קתולי, מבנה הקאפלה מפורט יותר ולצידו מסומנים קבר (Tomb) ובאר (W) אליהם מוביל שביל מכיוון דרך יפו, ומופיעים יותר עצים, חלקם אינם ברושים. נראה כי נעשה שינוי בתוואי חומת בית העלמין כדי להרחיב את הרחוב, שכעת ברור לנו שהוא רחוב הבנקים. שטח הים כבר יובש והמבנים מצפון לדרך המלכים הוקמו, במקום הגן הציבורי מעברה השני של דרך יפו הוקם המרכז המסחרי החדש, והבינוי לאורך הרחוב התפתח.
אם כך מדוע מצוין בכותרת התמונה בית עלמין מוסלמי? אני מניחה שזו טעות. מבט קרוב על התמונה מגלה כי בית העלמין זרוע צלבים, יחד עם המידע העקבי במפות המציינות את היותו נוצרי. בנוסף ישנה התאמה לתהליכי ההתפתחות העירונית, האוכלוסייה הנוצרית בעיר העתיקה ומבני הציבור שלה התרכזו בחלק המערבי של העיר, ובהמשך עם תהליך היציאה מן החומות השכונות הנוצריות בעיר הוקמו בעיקר באזורים ממערב לעיר העתיקה.
שינויים והתפתחויות באתר וסביבתו
השוואה של הצילום למפות מגלה שייבוש השטח של עורף הנמל בוצע לפני הרחבת רחוב הבנקים, כי בתמונה נראית חומת בית העלמין בתוואי המוקדם שלה – לפי המפה מ-1927. רמז נוסף נמצא בנקודת מבטו של הצלם. התמונה צולמה די בוודאות מאחת הקומות הגבוהות או מגג מלון סבוי שהיה חלק מהמרכז המסחרי החדש ועמד בפינת רחוב הבנקים ודרך יפו, אולי התמונה צולמה אפילו בעת הבנייה.
בדיקה של תיק הבניין לחלקה בה שכן בית העלמין מגלה כי בשנת 1961 אושרה בקשה להיתר להקמת בניין משרדים בתכנונם של שמואל וארי רוזוב (שמשרדם שכן במרכז המסחרי החדש). באחד השרטוטים בבקשה להיתר מופיעה תכסית מבנה הקאפלה להריסה בתחום תכסית בניין המשרדים החדש. בנוסף מופיעה גם חומה בהיקף המגרש, שלפי צורתה ומיקום השער בה אפשר להניח כי זו חומת בית העלמין שמופיעה במפה מ-1937.
אין מנוס, הייתי חייבת לעלות לקומה העליונה של הבניין בדרך יפו 39 (מלון סבוי לשעבר) לצלם מאותה נקודת המבט עד כמה שניתן את המקום ב-2019. למזלי לא התנגדו במשרדי ארגון גמלאי בנק דיסקונט (ברחוב הבנקים, כמה אירוני) שאצלם מהחלונות שלהם. שימו לב לגג המבנה שחלק ממנו נראה בפינה השמאלית התחתונה בצילומים אז והיום, זה בניין שתכנן קרל רוף ונבנה סביב שנת 1929-30 לפי תיק הבניין שלו ועומד במקומו מאז ועד היום.
אז מה נשאר מבית העלמין היום?
ברוש אחד מתוך שורת הברושים בגבול המזרחי של המגרש, יחד עם חלק מהחומה שהייתה צמודה לבניין השכן ממזרח (יפו 40), וחלק מהחומה מצפון.
לפי עדות בית העלמין עבר למתחם בתי העלמין בכפר סמיר. מבין המבנים שנראים בתמונה ההיסטורית ייתכן כי מצבה מפוארת בצורת עמוד שבור הועתקה אל בית העלמין החדש. בכל מקרה, מצבה דומה לה מאוד ניצבת שם היום.
