**פוסט זה מבוסס על פוסט ישן יותר שפרסמתי בעבר בגרסת הפיילוט של הבלוג.
פעם גרתי ברחוב אילון בחיפה. שני בתים במעלה הרחוב עמד בניין עם מרפסות רחבות ידיים שכשעברתי לידו לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים. מרפסות קעורות כאלו לא ראיתי בשום מקום אחר, השילוב של הלבנים האדומות בחזית עם טקסטורות הטיח והצמחייה האופיינית כל כך לאזור בחצר, משכו את תשומת ליבי באופן מיוחד.
כמה שנים מאוחר יותר יצא לי לעיין בתיק הבניין בארכיון מינהל ההנדסה של עיריית חיפה. שמו של האדריכל – אלפרד גולדברגר – הוא זה שתכנן את הקזינו בבת גלים ואת שיכון בתי הזיקוק ברחוב הצופים ומעבר לזה ידוע עליו מעט מאוד (אל דאגה, אני עובדת על זה). את תעודת ההתאזרחות שלו מצאתי בארכיון המדינה ומתוכה התמונה שלפניכם (באיכות הטובה ביותר שיכולתי להפיק מהמסמכים).
עוד עולה מתיק הבניין כי שם בעל הבית – אדוארד אגיון. לפי אנציקלופדיה תדהר אדוארד רפאל אגיון נולד באלכסנדריה בשנת 1883. למד באלכסנדריה ובפריס. בשנת 1920 נשא לאשה את לידיה במבה בת אלפרד שלום. באלכסנדריה היה חבר בהנהלת מוסדות ציבוריים רבים. עלה ארצה בשנת 1935 והקים לו בית בירושלים. ממיסדי “כפר ידידיה” וחברות רבות (חברת ביטוח “מגדל”, חברת “איפיקו”, חברת “פלרוד”).
הבניין נבנה בשנת 1954 על מגרש ריק ברחוב אילון 7 כוילה דו משפחתית עבור ההורים אדוארד ולידיה אגיון שהתגוררו בדירה מרווחת בקומת הקרקע ועבור בנם הבל שהתגורר עם משפחתו בדירה שבקומה העליונה. ראוי לציין שהמבנה עבר שינויים רבים במהלך שנים, כולל סגירה של מבואת כניסה בחזית לרחוב ותוספת מעלית בחזית האחורית. אולם פרטים רבים במבנה נשמרו, חלקם ממש ייחודיים, כמו הגגון בצורת גל והמעקה טרפזי לצד המדרגות.
חזית הבית הנראית מן הרחוב על פניו אינה מסגירה את עושר הפרטים והתכנון אשר אינם אופייניים לבתי מגורים בכרמל משנות ה-50. בתכנית קומת הקרקע נראית פינת אוכל עגולה הפונה לחדר דיור רחב ידיים, וממנה דלת הנפתחת אל מרפסת אחורית. לאורך חדר הדיור בחזית הפונה לרחוב מרפסת קעורה בעלת עמוד מעוגל בפינה המחודדת שלה. בחזית האחורית המדרגות מתעגלות ועולות אל הקומה העליונה. מעבר לזה, מימדי החדרים ומספר הקבועות הסניטריות מעידים באופן ברור כי אין מדובר בדירה רגילה אלא בבית מפואר ממש.
בנוסף, נראה לי כי נעשה מאמץ מיוחד ליצור עושר צורני באמצעות שימוש במגוון טקסטורות של טיח, שילוב של הלבנים כמסגרות ומשטחים בחזיתות, שימוש במעקות וסורגים מסוגננים בדגם תואם ובפריקסטים מבטון בדגם גיאומטרי מחורר.
מסקרן לדעת מה נותר מן הפנים שאפשר להניח שגולדברגר היה מעורב בתכנונו. על אף שינויים שחלו בבניין במהלך השנים, אופיו המיוחד ונוכחותו נשמרו. בבסיסו, המבנה מורכב מאגף קובייתי “קשיח”, אותו עוטף ופורץ ממנו אגף שני, רדיאלי, מתעקל וזורם. ישנו מתח מתמיד ומורגש מכל נקודת מבט על הבית, בין הניקיון, היציבות וההמעטה האופייניים למודרניזם המאוחר, לבין עושר הפרטים, המגוון של חומרי הבנייה והצורות החופשיות שיצר האדריכל. ייתכן כי זהו גם ביטוי למתח שבין רוח הזמן בשנות החמישים – צנע, מדינה צעירה, סוציאליזם; לבין הרקע העשיר, במובן הרוחני והפיזי, ממנו הגיעו בעלי הבית והאדריכל.
בונוס – עוד בית אגיון
בית אגיון… השם צילצל לי מוכר, חיפוש קטן בגוגל אישש את החשדות שלי, ישנו בית אגיון מפורסם למדי – הוא משמש כיום כמעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. את הבית שנבנה בין השנים 1936-1938 תכנן האדריכל ריכרד קאופמן עבור בני הזוג אדוארד ולידיה אגיון. בני המשפחה נהגו לערוך בביתם אירועי תרבות ואומנות ואירועי התרמה. עם הקמת אזורי הבטחון הבריטיים נאלצה המשפחה לפנות את ביתה, ועם הקמת המדינה נמסר הבית לידי המדינה לשימוש ציבורי ושימש בין היתר כבית חולים. מאז שנת 1974 משמש הבית כמעון ראש הממשלה.
עוד בונוס – וילה אגיון באלכסנדריה
אחיו של אדוארד אגיון, גוסטב, הזמין את אוגוסט פרה (Perret) ואחיו, שהיו מחלוצי הבנייה בבטון מזוין וממבשרי האדריכלות המודרנית, לתכנן ולבנות עבורו בית מפואר באלכסנדריה שבמצרים. וילה זו הייתה ראשית פעילותם של האחים פרה במצרים, והיא ייצגה את התרבות האדריכלית והחברתית של אלכסנדריה בתחילת המאה ה-20.
בשנת 1927 כתב המבקר גסטון וורן (Gaston Varenne) כך:
“בבית אגיון… שם מצאה רוחם של האחים פרה חופש יצירה. היה להם די מרחב לתכנון כדי להקיף את הבית בגנים בהם ישנם מדשאות, שבילים, מראות מים; הם יכלו להרשות לעצמם את היוקרה שבכיפת מסגד, המונחת ככתר מעל מעבר שגובהו מעל אחד-עשר מטרים, בין הסלון הראשי לבין חדר האוכל, והחזית היא השראה נעימה המשלבת בין האוריינטלי והמערבי.”
חדי העין יבחינו בטקסטורות שעל החזית העשויות עבודת רקמה עדינה בלבנים שהונחו בכיוונים שונים, ובעיטורי הברזל האופייניים לסגנון הארט-דקו. למרבה הצער משנת 2009 נהרסה הוילה בהדרגה והרשויות לבסוף הסירו אותה מרשימת המונומנטים המוגנים לבקשת הבעלים שהתקשה לממן את התחזוקה שלה, וזאת כדי לאפשר הקמת בית דירות חדיש במקומה. על אף המאמצים שנעשו על ידי אנשי ארגון Save Alex הפועל לשיקום ומניעת הריסה של מונומנטים אדריכליים באלכסנדריה יחד עם הקהילה.
